מכשירי שמיעה עד הבית: התאמה אישית בביקור בבית אבות

מכשירי שמיעה

אחת מהאוכלוסיות שמזוהות יותר מכל עם בעיות שמיעה ואובדן שמיעה, הם האוכלוסייה המבוגרת יותר, אוכלוסיית הקשישים. חלקם עצמאים וניידים (במידת האפשר, בהתחשב בגילם המבוגר ובמצבם הפיזי, כמובן) ואילו אחרים נזקקים למגורים במסגרות מיוחדות כקהיליות קשישות ובתי אבות. מסגרות אלו מספקות כמעט את כל החוסרים באנשי מקצוע שמהם עלולים לסבול המשתמשים בשירותיהם, אולם, חוסר אחד בולט שם במיוחד, בעיקר על רקע גילם המבוגר – חוסר פתרון לבעיות אודיולוגיות – בעיות שמיעה.

מדוע קשישים אינם ניגשים למכון שמיעה עבור התאמת מכשירי שמיעה שלהם?

כאשר מדובר באנשים שעדיין אינם משתמשים במכשירי שמיעה, אלה אנשים מבוגרים אשר מתקשים לבקש עזרה מאחרים, גם מילדיהם או מעובדי בית האבות, ויתרה מכך, מתקשים להודות אפילו בפני עצמם כי שמיעתם איננה כתמול-שלשום. הם, לרוב, מתכחשים לירידה בשמיעה, או לכל ירידה אחרת בתפקודם, אותה הם עלולים לפרש כסימן לזקנתם או לחולשתם. מצד שני, גם הקשישים המשתמשים כבר כיום במכשירי שמיעה עלולים לחוש שלא בנוח בעת ירידה נוספת בשמיעתם. ירידה, אשר, אמנם פירושה, מבחינה אודיאולוגית צורך בהתאמה מחודשת של מכשירי שמיעה, אולם עבור הקשיש, היא סימן נוסף לזקנתו. כל זה מתרחש על רקע הקושי של קשישים להסתגל למצבים חדשים, מקומות חדשים או אנשים חדשים, כך שהתאמת מכשירי שמיעה לדיירי בתי אבות, חייבת להיעשות בין כתלי בית אבות, בסביבה המוכרת והשגרתית של הקשיש.

מדוע הדבר עלול לעורר קושי מסוים?

בעיקר משום שכמו הקשישים, גם קלינאי התקשורת העובדים במכוני שמיעה מתפקדים באופן המיטבי בסביבה הטבעית שלהם. אבל כאן, לא מדובר בקשיי הסתגלות, אלא בצורך בביצוע בדיקות שמיעה שונות, אשר חלקן עשוי להצריך ציוד שאיננו נייד, או אמצעים שאינם מצויים בבית האבות. בנוסף לכך, התקשורת עם קשיש שאיננו שומע, עלולה להיות מאתגרת למדי, מכיוון שהזיקנה מביאה איתה מגוון בעיות נרחב, כולל ירידה ברמה הקוגנטיבית, ביכולות המילוליות, בחדות הזיכרון, וכד', כך שקלינאי תקשורת שאיננו מורגל בלקוחות במיטב שנותיהם, עלול למצוא את כל החוויה כולה כמתסכלת למדי.

לסיכום:

כאשר ירידה בשמיעה או אובדן שמיעה כמעט מוחלט הינם חלק אינטגרלי מהתדרדרות במצבו של קשיש, עלולים להתעורר אתגרים שונים ומשונים, אשר לא כל מכון שמיעה ערוך אליהם, או מסוגל לצלוח אותם בהצלחה. אמנם, המקצועיות הנדרשת מקלינאי תקשורת היא, גם כאן, הכרחית, אולם, בשל עדינותה ומורכבותה של הסיטואציה, המקצועיות, לכשעצמה, איננה מספיקה כאן. אליה, צריכים להתלוות סבלנות אינסופית, אמפטיה, יכולת לעורר אמון, יכולת לדבר בגובה העיניים גם אל אנשים קשישים ששמעתם או הבנתם עלולה ללקות בחסר, ותכונות רבות נוספות, אשר בד"כ, ה"כתובת" להן הוא עובד סוציאלי ולא מומחה לשמיעה.

נכתב בשיתוף רשת מיניפון מכשירי שמיעה בע"מ